השבוע עברתי למרכז מבאר-שבע והספקתי להפנים על בשרי שההוצאות שלי יוכפלו עכשיו לפחות פי 3. במסגרת סגירת הפינות בב"ש ופגישות עם חברים יצא לי לקפוץ למאהלי המחאה גם בב"ש וגם בת"א. 5 נקודות למחשבה:
1. בין שני מאהלים וחופשת הקיץ
בולט לעין: בב"ש היו במתחם המאהל הקטן בעיקר אנשים לא צעירים; בת"א הייתה אווירה של הפנינג, סטייל וודסטוק/בובמלה. המכנה המשותף בין שתי הנקודות הנ"ל הוא - חופשת הקיץ. הכיצד?
ב"ש מערב פרוע
מן הידועות שבחופשת הקיץ באר-שבע מתרוקנת לה מסטודנטים שחוזרים לבתיהם. העיר הופכת לסוג של מערב פרוע בו כדורי קוצים מתגלגלים ברחובות (באמת). הגרעין הקשה במאהל בב"ש לא מסתמך על סטודנטים, יש מספיק אנשים קשי-יום אחרים בעלי צרות גדולות יותר. מתחדדת כך העובדה שבעיית המחייה בארץ אקוטית הרבה יותר עבור משפחות מאשר עבור רווקים ורווקות שיכולים להתגמש יותר, וקיימת אפילו במקום זול יחסית כמו ב"ש.
הפנינג בזאר המחאה בת"א
ההרצאות השונות והמיקרופון הפתוח שמאפשר לכל אחד להביע דעה ולשאול בהחלט מעוררים שיח ודיונים בקרב העוברים והשבים בשדרות רוטשילד. אבל, קשה להתעלם מהאווירה הרגועה והכיפית לעומת הפגנות ומחאות שראיתי בעבר. פינות זולה, אוהלים, מוזיקה, בירה וחומרי עישון שונים. חשבתי על שיטוטים בשדרת לה רמבלה בברצלונה, כשהדבר היחיד שהיה חסר היה עוד מופעי רחוב ועוד רוכלים.
אכן קיים מגוון של אנשים שמסתובבים בשדרת רוטשילד בגילאים שונים ובעלי דעות פוליטיות שונות. אבל בתוך בליל האנשים בולטת יותר הימצאותם של היפסטרים מצד אחד (חברי מהמרכז יודעים לקלוט אותם בצ'יק) ותופסי טרמפ שבאו לקדם מחאות צד ו/או את עצמם מצד שני.
עד סוף הקיץ נדע את התשובה?
כרגע המחאה הזאת נראית בעיני כמו בזאר, או שוק מבולגן של דעות ונושאים, כל אחד צועק את שלו ומנסה להשיג תשומת לב, או לפחות להינות מהאווירת 'כאילו וודסטוק' שנוצרה בלב העיר.
צר לי, אך לא כל הנושאים ייפתרו, לא משנה מי יהיה בממשלה. בייחוד לא אם כל יום מחליטים להכניס על הדרך עוד ועוד נושאים למחאה. צריך לתחום את המאבק הזה, לתעדף את הסוגיות שהוא כולל ולרכז בו את ההנהגה, לחבור למפלגה מאמצת או ליצור מפלגה חברתית, כי אחרת המאבק הזה יתפזר עם תום חופשת הקיץ.
בכל מקרה הישג אחד כבר הושג - מערכת הבחירות הבאה כנראה תהיה הרבה יותר חברתית וטוב שכך.
2. התגייסות תקשורתית
במספר ערבים מאז שבוע שעבר ביטלו תוכניות טלוויזיה כדי לדווח 'מהשטח' מהמאהלים. ולא, זה לא שקרה משהו מיוחד. ההתגייסות הזאת יפה מצד אחד, כי המאבק הזה באמת חשוב לציבור רחב במדינה, אבל חוסר המידתיות לגבי מתי מפסיקים שידורים ואיך חושבים שמשיגים רייטינג גם מטריד בעיני. מעניין לראות בלי קשר שגם התקשורת לא יכולה לחפות על הבלאגן ביעדי המאבק הזה.
3. על השנאה
אחד הטיעונים המושמעים הם לגבי התקציבים שהולכים למתנחלים ולחרדים. כשהנימה הופכת להיות חדורת שנאה אז מחאה לא יכולה להגיד שהיא חוצת מגזרים וגילאים.
גם אני חושב שחרדים צריכים להתגייס ולעבוד, אבל אין סיבה ללבות שנאה ולשים על המוקד מגזרים ספציפיים. צריך לקבוע - האם שילוב החרדים בשוק העבודה הוא ליבת המאבק ויביא לשינוי? אם כן, אז מצויין, תגידו ותדרשו את זה כדי שניתן יהיה לדון בפתרונות שיהיו מקובלים על כולם. אבל כרגע זה נראה יותר כמו להפנות את זעם ההמונים כלפי ציבור מסויים שלא ישתנה לגביו דבר (וחי כיום יחסית בצניעות רבה).
בנוגע למתנחלים, קודם כל לא האנשים אשמים בזה שהקימו יישובים וממשלות פוליטיות שונות עודדו אותם להתיישב (גם מהשמאל). בנוסף, גם אם יפנו את כל ההתנחלויות האנשים עדיין יצטרכו מקום לגור בו. מחירי הדירות במרכז בטח שלא ירדו במצב של הגדלת התחרות על הדירות כאשר אנשים נוספים יבואו לערים הגדולות.
4. על פינוק והתגמשות
טיעון נפוץ נוסף הוא עניין ה'מפונקים'. נתחיל מכך שאין עוררין על זה שרמת המחייה בארץ לא תואמת את רמת השכר. בנוסף, לטעמי חייבים לפתח את התחבורה ציבורית ומקומות תעסוקה גם מחוץ לאזור המרכז.
אך במקביל למלחמה על הזכות לחיות בכבוד, צריך בינתיים גם לכלכל צעדים בחוכמה. מותר וצריך במהלך החיים להתפשר לפעמים בהתאם לתנאים הקיימים. צריך לחיות בהתאם לרמת השכר. אם צריך, אז לבחור בדירה זולה יותר, מעט רחוקה יותר, ו/או להשתמש בתחבורה ציבורית יותר. וכן, אפילו להוציא פחות על בילויים ותפנוקים. כל הוצאה לכשעצמה אולי נראית מעט, אבל הסוויץ' בראש לאורח חיים צנוע יותר הוא לא בושה ויכול לסייע בינתיים.
5. הערה לקינוח: מאוד אשמח לראות גם בשנים הבאות הפנינג כזה בשדרות רוטשילד, עם מוזיקה, ומקומות בילוי הומי אדם מסביב. באמת כיף גדול לימות הקיץ. אבל, גם עברה לי בראש המחשבה שהרבה אנשים נמצאים במקום אחד פתוח ולא מתוחם, ואין אבטחה כלשהי באזור..
בתקווה שהמחאה תיסגר על עצמה ותשיג הישגים חיוביים.
מערכון שאני חושב עליו תמיד בימים של ויכוחים בנוסח מי סובל יותר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה