יום ראשון, 27 במרץ 2011

בני אדם וקבלת החלטות - לא מה שחשבתם

האם תהיתם אי פעם מה משפיע על החלטות שאנחנו מקבלים ביומיום? על הנטייה לשקר? על ההתנהגות שלנו כצרכנים? על החלטות בתחום הדייטים ובחירת המקצוע? בספר "לא רציונאלי ולא במקרה" דן אריאלי מציג בצורה משעשעת וקריאה ניסויים מקוריים שבאים לבחון נושאים אלה ועוד, ומציע מסקנות להמשך. אפשר לומר שהוא גם מצליח להציג מחקר אקדמי בצורה מרתקת וגם להאיר אותו כרלוונטי לחיי היומיום שלנו. וזה ללא ספק כבר הישג גדול בהשוואה לספרות המחקרית.
המחבר, דן אריאלי, הוא פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית, אשר לימד במשך כ-10 שנים ב-MIT וכיום עובד באוניברסיטת דיוק. בנערותו בישראל הוא נפגע בהתפוצצות ונכווה ברוב גופו. כאדם סקרן באופן כללי, הזמן ש"בילה" בביה"ח גרם לו למשל לתהות מהי הדרך האידיאלית להסרת תחבושות – מהר או לאט. בין יתר הניסויים שערך בבגרותו הוא אכן בדק את נושא התחבושות והגיע למסקנות שאותן הוא משתף בספר.
לפני כשנתיים נתקלתי בו לראשונה דרך 2 הרצאות שראיתי באתר TED (אחת מהן הזכרתי בפוסט הקודם). אריאלי מצליח לגרום למאזינים/צופים להתחבר מחדש לסקרנות, וממליץ לא לקבל סיטואציות שונות בחיינו כמובנות מאליהן. הדרך בה הוא עושה זאת היא ע"י ביצוע ניסויים התנהגותיים שונים, לעיתים מיוחדים ואף מוזרים, ומגבה אותם בכישרון לספר סיפור. אין מה לומר – הבחור יצירתי ומקורי.
בגדול, הספר מראה שאנחנו הרבה פחות רציונאליים מכפי שהתיאוריה הכלכלית הרווחת מניחה, בגלל שההתנהגות האנושית משפיעה מאוד על ההחלטות שלנו בכל תחום בחיינו. הנושאים המוצגים במהלך הקריאה עוסקים בין היתר בהשפעה של הצעת מוצרים חינם על רכישות מיותרות, מדוע הניסיון לשמור על כל האופציות פתוחות פוגע בנו בדייטים, בלימודים ובכלל, וההשפעה הרבה שיש לנורמות חברתיות ולדחפים רגשיים שונים על ההתנהגות שלנו ביומיום.
באחד הניסויים אריאלי מראה שאנשים הופכים להיות פחות ופחות ישרים ככל שמתבצע ריחוק מהכסף. למה הכוונה? משתתפי הניסוי היו צריכים לענות על מספר שאלות טריוויה ועבור כל תשובה נכונה הם קיבלו סכום כסף מסויים. באחד משלבי הניסוי נאמר להם לעשות בדיקה עצמית, לגרוס את השאלון ולומר למבצע הניסוי ישירות בכמה שאלות הצליחו. בשלב נוסף, המשתתפים עשו בדיקה עצמית, אך קיבלו קודם אסימונים תמורת תשובות נכונות ואותם הם המירו בכסף. הוספת שלב האסימונים גרמה למשתתפים לרמות משמעותית יותר ולטעון שהצליחו יותר ממה שהצליחו באמת. ההשלכות משמעויות מאוד כשחושבים על הסחר במניות, או על השימוש באשראי.
באותו הקשר, משהו שכדאי לתקן במהדורה הבאה – מוצג בספר שכאשר גורמים לאנשים לחשוב על 10 הדיברות (ביקשו מהמשתתפים לנסות לציין את הדיברות אותן הם זוכרים), או על הסכמי כבוד ארגוניים שונים, הם ירמו פחות בניסוי. זה כשלעצמו מרתק ומעורר מחשבה. עם זאת, בנספח לספר מובאות 10 הדיברות לבדיקה עצמית עבור הקוראים, אך יש שם טעות. "לא תחמוד" מופיעה שם פעמיים ו"לא תעשה לך..." לא מופיע בנפרד. לא משמעותי אולי מבחינת מסקנות המחקר, אך עדיין מוטעה...
יש לציין כי למי שכבר שמע את דן אריאלי בהרצאה הספר כנראה יחדש מעט פחות כי מספר דוגמאות ונקודות מרכזיות חופפות. מצד שני, בספר יש כמובן דוגמאות ונושאים רבים ומגוונים יותר וההרצאה היא זו שבסופו של דבר הובילה אותי אל הספר...
הספר מעורר מחשבה ובחינה עצמית - האם גם לי זה קורה? האם אוכל לשלוט ולהשפיע על חיי בנושאים המועלים בספר? כנראה שגם לאחר יצירת המודעות עדיין קשה לפעול בניגוד לדחפים ולרצונות האנושיים שלנו, וזאת למרות שבהתבוננות מהצד הם אכן נראים לא רציונאליים.
לסיכום, עבור כל אחד שמחשיב את עצמו סקרן לגבי בני אדם ותופעות חברתיות שונות, הקריאה וההאזנה לאריאלי מדגישים את העובדה שסקרנות משתלמת ושאין לקבל דברים כמובנים מאליהם. מומלץ.
אם מעניין אתכם לסייע במחקרים כאלה ולקרוא עוד, לאריאלי יש בלוג מעניין.

יום ראשון, 20 במרץ 2011

לפתוח את הראש בכיף

רציתם פעם לראות מהבית הרצאות קצרות ומרתקות, במגוון נושאים, עם מרצים מצויינים ושנשאר מהן חומר למחשבה? (ולא, אין כאן סתירות פנימיות...) אם כן,  http://www.ted.com/ הוא ממש בשבילכם.
TED זו בעצם ועידה ללא מטרות רווח שמטרתה להפיץ רעיונות (המוטו שלהם: "Ideas worth spreading").
הרעיונות הללו מופצים במסגרת הרצאות בשלל נושאים: מדע, טכנולוגיה, חינוך, אמנות, עיצוב, פסיכולוגיה, רפואה, עסקים ועוד...

אז איך זה עובד?
שתי ועידות מרכזיות מתקיימות פעם בשנה - ועידה אחת בארה"ב ואחת נוספת באנגליה, ובמסגרתן חוקרים, אמנים, מנכ"לים, מנהיגים וכד' מדברים בהרצאות או מעלים מופע אמנותי, כאשר השיחות הארוכות ביותר הן של 20 דקות בלבד. פעמים רבות המצאות ופיתוחים מבטיחים חדשים או חזונות (כמו הרצאתו הירוקה של אל גור) מוצגים שם לראשונה.
בעבר, הכינוסים הללו היו סגורים לקהל הרחב ורק בכירים במשק, בתעשייה ובממשל השתתפו בהן, אך ב-2006 החליטו ב-TED לפתוח את ההרצאות המוקלטות שלהם לקהל הרחב.
מבין האנשים המוכרים שהרצו שם אפשר להזכיר את: ביל קלינטון, ביל גייטס, גורדון בראון, אל גור, סרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל, ג'יימי אוליבר ("השף העירום"), בונו מ-U2, ג'יי ג'יי אברהמס (יוצר "אבודים") וקיימים עוד רבים אחרים.

ומה עם ישראל?
מלבד הועידות המרכזיות, TED מקיימים שלל פעילויות נוספות. בין היתר, שווה לציין את TEDx, שאומר שנעשתה התארגנות עצמאית לכנס ועידה "ברוח TED" במקום כלשהו בעולם. ועידה כזאת כוללת גם הרצאות בנושאים שונים וגם "מינגלינג" עם אנשים שונים שהגיעו ממגוון תחומי עיסוק לצורך אותה מטרה - להאזין להרצאות מעניינות ולפגוש אנשים מגוונים.
בשנה שעברה יצא לי להשתתף ב-TEDxTalpiot שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חווייתי ביותר (להרצאות שהועברו שם). שווה להתעדכן באתר ולראות על כינוסים צפויים.

אפשר דוגמאות להרצאות מעניינות?
בהחלט! בהמשך 3 דוגמאות בנושאים שונים.
הערה1: לצערי bloger לא מאפשרים להעלות לכאן קטעי וידאו שאינם מיוטיוב, אז מקור הסרטונים בTED אך המתווך הוא יוטיוב.
הערה2: באתר TED יש גם כתוביות לשפות שונות (חוץ מאנגלית לפעמים גם לעברית), אז שמתי את הקישור המתאים בכותרת הסרטון.


מימוש מגניב ומציאותי לטכנולוגיה שמוצגת בסרט "דו"ח מיוחד" עם טום קרוז - ממדע בדיוני למציאות:

תהנו...

יום ראשון, 13 במרץ 2011

אז מה יהיה?...

אמנם לאחרונה השאלה הזו אולי נשאלת באופן תדיר בעקבות ההפיכות שמתרחשות במזה"ת, אך היא לא נשאלת רק בעיתות מצוקה או אצל יוצאי פולניה. באופן מעניין, אנשים נוטים לחשוב או לומר אותה בנימה ביקורתית/מודאגת ככל שהם גדלים ומתבגרים, כלפי שלל נושאים.
בצורה רחבה יותר, חברתית-תרבותית, ולא רק מדינית-פוליטית - האם יש אכן סיבה לדאגה, או שיש דברים שכל דור יחשוב לגבי הדור הבא, התרבות אותה הוא צורך והמציאות בה הוא חי?

לפני כשנה נתקלתי במאמר מהעיתון "כלכליסט" שעסק ב"בית-הספר למדעי המאה ה-21" באוניברסיטת אוקספורד.  בעקבות הקריאה, סקרן אותי להתעמק מעט בשאלה המופיעה בראש הפוסט הזה ולנסות ולרכז תמונה ריאלית של כיצד יראו חיינו בעוד כ-50-100 ומה ישפיע עליהם - ספציפית בנושאי חברה, תרבות וחינוך.
כדי להתמודד עם השאלה המעט ערטילאית הזו בצורה ממוקדת יותר, בחרתי לשאוב השראה משני ספרי משמעותיים: "1984" של ג'ורג' אורוול, ו"עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי. כל אחד מהספרים מציג תמונה מעט שונה על מציאות עתידית בעולם דיסאוטופי, או אוטופי לכאורה. מפתיע בכל פעם מחדש כמה הספרים הללו רלוונטיים לימינו.
במצגת הקצרה המופיעה בהמשך ריכזתי את החומרים שמצאתי והתובנות שעלו לי (המצגת הוכנה במקור לצורך סדנה קצרה שנערכה באוניברסיטה).

האם התמונה שעולה מהמצגת קרובה למה שיהיה?
ובכן, הנבואה בימינו ניתנה לשוטים, כידוע, אך מבט ריאלי וניסיון להימנע מפופוליזם והפחדות אולי יכולים קצת למקד את השאלה ולהפחית במעט את החשש מהלא נודע.
בנוסף, גם אם אנחנו לא יודעים לומר בוודאות "מה יהיה", המסקנה שלי היא שעלינו להשתמש בנתונים והקירובים השונים כדי לראות כיצד אנחנו מתאימים את עצמנו היום למצופה לנו, וכיצד אנחנו רוצים לחנך את ילדינו כדי שיוכלו להתמודד טוב יותר עם אתגרי המחר.

להלן המצגת:
החברה והתרבות בעתיד

יום שני, 7 במרץ 2011

כל המוזיקה שרוצים אונליין

לכל מי שמוזיקה חשובה לו ביומיום - התהיות הבאות בוודאי חלפו לכם בראש:
השקעתם שעות רבות באיסוף שירים/להקות אהובות לצורך יצירת הפלייליסט המושלם, אך מה זה נותן אם כל השירים יושבים פיזית על המחשב שלי ואין לי גישה אליהם ממקום אחר? (שלא לדבר על מקרה בו המחשב 'הלך'...)
בנוסף, איך אפשר להכיר בצורה נוחה שירים ולהקות שלא הכרתי בעבר אך יתאימו לסגנון שאני מחפש?

בעקבות המלצה של חבר ללימודים (תודה צחי!), הגעתי לאתר  http://listen.grooveshark.com/
האתר משלב את הנושא החברתי עם נושא חיפוש וניהול מוזיקה בסגנונות שונים ובעצם מהווה סוג של יוטיוב לקבצי mp3.
למעשה אין צורך להוריד שירים למחשב, כי המוני גולשים מעלים ומשתפים שירים שם (גם בעברית).
האתר מאוד פשוט לשימוש, אך למי שמעוניין, סרטון המחשה מיוטיוב.

יתרונות בולטים על פני אתרים אחרים:
  • ניתן להעלות קבצי מוזיקה מהמחשב האישי ולשמוע אותם מכל מקום, ללא התקנת תוכנה חיצונית
  • ניתן לחפש שירים או אומנים ולהוסיף שירים/אלבומים שלהם לפלייליסטים אישיים
  • ניתן לחפש משתמשים אחרים (מכונים 'כרישים') לפי העדפותיהם במוזיקה ולעקוב אחר הפלייליסט שלהם, או לחילופין לשתף גולשים בפלייליסטים או שירים
  • ניתן להפעיל תחנות רדיו לפי סגנונות שונים, המערכת מחפשת שירים לפי סגנון המשתמש אותו היא לומד
  • התוכנה מתממשקת לאימייל, טוויטר ופייסבוק, כך שאין צורך ביצירת יוזר משתמש חדש
  • ממשק המשתמש מאוד ידידותי ונוח לשימוש - גם בחיפוש שירים/גולשים, גם בניהול הפלייליסטים וגם בהאזנה עצמה
  • השירים נטענים במהירות ואין השהיית זמן מורגשת בטעינה של שיר
אפשרויות השיתוף השונות מאפשרות חוויית האזנה משופרת, כיוון שבזכות הקשר עם גולשים אחרים ניתן גם למצוא אנשים עם טעם דומה במוזיקה וגם להגיע לשירים וללהקות שאחרת היה קשה למצוא.
האזנה נעימה !

יום ראשון, 6 במרץ 2011

שלום עולם, או על חובות והזדמנויות

כבר הרבה זמן שמתגלגלת לי בראש המחשבה לפתוח בלוג, אך כמו כל מיני דברים אחרים שדוחים כך גם רעיון הבלוג נדחה בכל פעם למחר/לשבוע הבא/לחופשה הבאה וכו'. לכן, דווקא שמחתי שבמסגרת מטלות בקורס ניהול ידע באוניברסיטה נתקלתי בחובה לפתוח ולתחזק בלוג.
נראה לי שזה טוב כאשר חובה מצליחה להפוך להזדמנות בעיני המחוייב - הרבה דברים חיצוניים ממלאים תפקיד כזה בחיינו, אך לרוב ההתייחסות אליהם לא חיובית במיוחד (אני פתאום שם לב שנשמע שהמילים חובה וחיובי מגיעות מאותו שורש). אז במקרה הזה, הנה אני שם תירוצים בצד, משנס מותניים ואשכרה עושה משהו שרציתי לעשות ואחרת כנראה לא הייתי מגיע אליו.

תוכלו למצוא כאן אנקדוטות, מחשבות והמלצות בנושאים שונים שמזמזמים לנו בראש: אנשים, תרבות ופנאי והמציאות (פירוט בפרופיל שלי בצד), מזווית ראייה קצת אחרת, ובשאיפה שהדברים יעוררו הזדהות ועניין גם אצלכם אי שם (בינתיים בעברית).
"זימזומים" - כי כמו שסלבדור דאלי אהב להראות בציורים שלו בדמות זבובים, יש לנו בראש זמזומים בלתי פוסקים, וגם כי זו מילה בעברית ל'באז' (buzz - התעניינות ציבורית סביב מילה או רעיון).


אתם מוזמנים לשוב ולבקר, וגם להגיב ולהציף נושאים שמעניינים אתכם, הדלת פתוחה...
דודי